לידה מכשירנית היא לידה במהלכה נעשה שימוש במכשיר ואקום (שולפן ריק) או מכשיר מלקחיים. בימינו בין 8 ל-9 אחוזים מכלל הלידות הווגינליות הן לידות מכשירניות. בישראל רופאים מיילדים עושים שימוש בשתי השיטות, וההחלטה האם לבחור במכשיר ואקום או מלקחיים נעשית לרוב בהתאם למיומנות ולניסיון של הצוות הרפואי. השימוש במכשירים אלו נעשה בשלב השני של הלידה, בו היולדת נמצאת במצב של פתיחה מלאה, וראש התינוק נמצא נמוך מספיק.
לידה מכשירנית מתבצעת במקרים בהם יש צורך לזרז את מהלך הלידה או כאשר ישנו רצון להימנע מסיבוכים שונים. נסיבות בהן יחליט הצוות הרפואי על לידה מכשירנית יכולות להיות קשורות ליולדת או לעובר.
בין הנסיבות אשר יכולות להביא להחלטה על לידה מכשירנית ניתן למנות:
• מצוקה עוברית
• מחלה ממנה סובלת האם ויכולה להאריך את השלב השני של הלידה או לסכן אותה. לדוגמא, מחלות לב, מחלות ריאה או בעיות עצביות.
• זיהום בשק השפיר.
• היפרדות שליה.
• מצג עורף נטוי לאחור אשר יכול להקשות על יציאת העובר.
הסיכונים במהלך לידה מכשירנית הינם נמוכים, ולכן ישנה מצוקה עוברית, הסיכון נחשב מינימלי ושקול. אמנם לידת וואקום יכולה ליצור נפיחות באזור ראש התינוק, אך היא חולפת בדרך כלל לאחר יומיים או שלושה, ואינה מותירה נזק קבוע. כמו כן, לידה מכשירנית, בין אם באמצעות ואקום או מלקחיים יכולה לגרום נזקים קלים כגון שריטות או פציעות בקרקפת העובר, אדמומיות, חבורות ופגיעות אסתטיות בפני התינוק ובאוזניו.
לידה מכשירנית למרבה הצער יכולה להסתיים כאשר הילוד סובל סיבוכים נדירים יותר דוגמת דימומים בקרקפת ודימום מוחי, אשר עלולים להוביל לאנמיה או לצהבת, שברים בגולגולת או בעצם הבריח, פגיעה בעצבים בעמוד השדרה, קושי של התינוק ביניקה וכן פגיעות שונות בפנים כגון פגיעה בעצב הפנים ודימום ברשתית. באשר ליולדת, לידה מכשירנית מעלה את הסיכון לפגיעות בתעלת הלידה, בנרתיק, בשלפוחית השתן ובצוואר הרחם, וכן קרעים חיצוניים, פגיעה ברצפת האגן, שטפי דם, אצירת שתן ועוד.
בתי משפט פוסקים כי התרחשה רשלנות רפואית בלידה מכשירנית בין היתר בנסיבות הבאות:
• לידה מכשירנית בוצעה באופן לקוי על ידי רופאים שלא החזיקו במיומנות ובניסיון הנדרשים.
• רופאים החליטו על ביצוע לידה מכשירנית למרות שהנסיבות הכתיבו עדיפות לביצוע בוצע ניתוח קיסרי.
• הרופאים לא סיפקו ליולדת הסבר מספק לגבי לידה מכשירניתף סיכוייה וסיכוניה, טרם ביצוע ההליך.
ייצוג של עורך דין רשלנות רפואית בתיקים מסוג זה הינו הכרחי שכן הוא מחזיק בידע עשיר הן בתחום המשפטי והן הרפואי הדרוש להצלחת התביעה. עורך דין רשלנות רפואית ידע כיצד ואילו מסמכים רפואיים עליו לדרוש מן הגורמים הרלוונטיים בכדי לבחון את המקרה ולהכין תביעת רשלנות רפואית. כמו כן, עורך דין מנוסה ידע כיצד לפעול במידה והגורם הרפואי אינו מציג מסמכים רלוונטיים. מומלץ לבחור בייצוג של עו"ד רשלנות רפואית אשר מנוסה בייצוג בתביעות רשלנות בלידה, ויכול להציג הצלחות קודמות בתביעות דומות.
עורך דין רשלנות רפואית
